יומיום ותרבות פורחת

בשבוע האחרון השתדלנו להיות נורא עסוקים. אתם מבינים, בח"לי היה בחו"ל וכדי שלא נשתגע, היינו חייבים להיות להעסיק את עצמנו (ברור לכם שאני מדברת על עצמי כאן, כן?)

אז מה עשינו?

 

 

יעל נרשמה למירוץ 5 ק"מ. השבוע היא החלה להתאמן.

התחלנו ללמוד דקדוק עברי.
עמית הטתה את השרש י.ש.ב. ונתנה ליעל לבדוק וההיפך.

יערה התאמנה בקראטה.
שבוע הבא היא מקבלת חגורה חדשה.

העברנו את הארנבים לחדר של אריה. בגלל שאריה מאוד שמחה לחברה, אבל כזו של ארנבים היא לאו דווקא לטובת הארנבים, אז העברנו את אריה למרפסת.
במקום שהיו הארנבים - שתלנו עץ וגינת פרחים.

את הרי הגעש פואגו ואקווה (אש ומים) בקושי ניתן לראות בזמן האחרון. הגשמים החזקים של הקיץ (מוזר, נכון?!) התחילו במלוא עוצמתם, ולעומתם הבקרים הם בהירים ונפלאים.

ביקרנו בשבוע האחרון במוזיאון ההיסטוריה של הטבע שצמוד לו נמצא הגן הבוטני. כמו שניתן לראות מהתמונה לעיל - עמית מאוד נהנתה מהחוויה.

הגן נפתח ב-1922, אבל השתילות החלו 50 שנה קודם.

בגן ניתן למצוא פסלים פזורים, מזרקות ושבילים חבויים בינות לירוק עד.

מאחר והגן נמצא באחריות אוניברסיטה, ישנם כל הזמן חידושים בגן, כמו הקיר הפורח הזה.

וכמו הקיר הזה. גם אני רוצה כזה קיר!

במוזיאון עצמו יש יותר חיות מפוחלצות מבכל מקום אחר במרכז אמריקה.
אז צילמתי פרפרים וג'וקים.

למביני דבר, הטוסט הזה מזכיר נשכחות.
למי שלא מבין מה ההתלהבות מטוסט עם ממרח שעועית שחורה (או פריחול, בשפת בני המקום), שידמיין טונה במקום פריחול ויקרא לזה אלרינה, והופ! הנה אני בשנות בחרותי, יושבת במוזה ומתבלת ברוטב מוזה.

הגינה שלי פורחת, ומכאן שהלב שלי שר.

בצבעים מלאי השראה - הרבה ורוד, הרבה סגול, כל הגינה בפריחה



אני מחזירה אתכם רגע כמה תמונות אחורה. זוכרים שסיפרתי לכם שהחלו הגשמים? אז הנה גם הטבע לטובתי, ואפילו להשקות את הגינה הנהדרת שלי אני לא צריכה...



אפילו הכהבלה נהנית מהגינה הפורחת ואוכלת דשא, העז.

חזרנו לשגרה! כבר גזרתי דוגמא לשמלה שלי וגזרתי את הבד, ואז עצרתי הכל ועזרתי לעמית לתפור בובה של טיגר.

 

 

נשיקות <3 עינת

 

ועוד משהו קטן: בזמן האחרון אנחנו רואים פרק אחרי פרק של סדרה מצוינת של סדרה בשם "היה היה פעם" (once upon a time)- גם אני וגם הבנות נהנות ממנה - יש בה מתח, יש בה נסיכות ויש בה קסם. מושלם!